החלטה בתיק ת"א 35561/01

1.    המשיבה פנתה בבקשה להתיר לה לבצע עיקול זמני עצמי על כספים המגיעים ממנה למבקש כהוצאות משפט אשר נפסקו לטובתו בע"א 003362/02.

ב-28.9.2004 ניתנה על ידי החלטה לפיה " בשלב זה, סכום ההוצאות יופקד בקופת בית המשפט לזכות הנתבע ולא ישוחרר עד להחלטה אחרת".

ב-11.11.04 הוגשה על ידי המבקש בקשה דחופה לביטול ההחלטה הנ"ל. הבקשה הזו נדחתה בהחלטה שניתנה ב-19.12.2004, אך לב"כ המבקש ניתנה אפשרות לחזור ולהעלות את בקשתו בדיון שנקבע להוכחות בתיק העיקרי. ואכן, בדיון שהתקיים ב-25.1.2005 נידונה גם הבקשה לביטול ההחלטה מה-28.9.2004.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי באסמכתאות אליהן הופניתי על ידי ב"כ המבקש, מסקנתי היא שאין מקום להיעתר לבקשה לביטול ההחלטה מה-28.9.2004.

2.    בתיק זה הוגשה על ידי המשיבה כנגד בני הזוג אקוניס, תביעה שהועמדה על סכום של כ-205,000 ש"ח. ההוצאות בסכום של 25,000 ש"ח נפסקו למבקש בערעור שהוגש על ידו, על החלטה שניתנה בהתנגדות לביצוע שטר בתיק הוצאה לפועל אשר נפתח כנגדו על ידי המשיבה. תיק זה הוא אחד משני תיקי הוצל"פ שהמשיבה פתחה כנגד המבקש. כנגד אשתו - הנתבעת 1 בתביעה כאן, נפתח על ידי המשיבה תיק נוסף.

התביעה כאן היא בחלקה הליך מקביל להליכי ההוצאה לפועל שהמשיבה נקטה בהם נגד בני הזוג אקוניס והדיון בה  כבר נמצא בשלב מתקדם.

על פי החומר אשר צורף לבקשת המשיבה נשוא ההחלטה מ-28.9.2004 מצבם הכלכלי של בני הזוג קשה למדי.

ואולם, ב"כ המבקש טוען כי ההחלטה הנ"ל אינה יכולה לעמוד מן הטעם שהתביעה בתיק זה טרם הוכרעה, וכל עוד המשיבה לא זכתה בתביעתה אין עומדת לה זכות קיזוז כנגד ההוצאות  שנפסקו לטובת המבקש בע"א 003362/02 הנ"ל.

הטענה בעניין זכות הקיזוז נכונה היא, אלא שאין אנו עוסקים כאן בטענת קיזוז, והאסמכתאות אליהן הופניתי על ידי ב"כ המבקש אין בהן כדי להאיר את הנושא שלפני.  

3.    אכן, במסגרת הליכי הוצאה לפועל יכול חייב לעמוד על זכותו לקזז סכומים המגיעים לו מהזוכה, כנגד הסכומים אשר מגיעים ממנו לזוכה, רק כאשר בידו " זכות קיזוז קיימת" להבדיל "מזכות קיזוז נטענת", כפי שכותב דוד בר אופיר בספרו: " הוצאה לפועל הליכים והלכות" (עמ' 623).

הטעם לכך ברור - "זכות קיזוז קיימת" היא נגזרת או שלוחה  של טענת "פרעתי" שאותה ניתן לברר במסגרת הליכי הוצאה לפועל, מה שאין כן ביחס ל"זכות קיזוז נטענת".

ואולם, המשיבה בענייננו אינה מבקשת לקזז את סכום ההוצאות שנפסקו לחובתה כנגד סכומים שלטענתה מגיעים לה מבני הזוג אקוניס הנתבעים בתיק זה, אלא מבקשת לבצע עיקול עצמי על הסכום שנפסק, לשם הבטחת הסכומים העשויים להגיע לה מהנתבעים, היה ותזכה בתביעתה נגדם.

בזה אין המשיבה מבקשת להפעיל זכות קיזוז, וברי שהפקדת סכום ההוצאות בקופת בית המשפט לזכות המבקש, אינה בגדר מימוש של זכות קיזוז כלשהי. 

ההבדל המובהק בין קיזוז לעיקול עצמי עולה מדברי בית המשפט  ברע"א 4247/01, המועצה המקומית רמת השרון נ' ברוש עמינדב, פ"ד נז(1), 89:

"הדעת נותנת, אם כי אין צורך להכריע בכך במקרה זה, שפסיקת הוצאות אינה ניתנת לקיזוז אלא כנגד חוב פסוק אחר". ואכן, ב"כ המשיב ציין בתגובתו כי "המשיב חולק על נכונות העובדות העומדות בבסיס הבקשה"; לאמור, טענות הקיזוז. מובן כי נוסח כתב הערבות לא ימנע מן המבקשת, אם תחפוץ בכך, להטיל עיקול עצמי על סכום העירבון, בגדרם של הליכים אחרים, אם קיימים בין בעלי הדין ובדרך זו למנוע מצב בו ישולמו הוצאות לחייב...".

4.    עיקול עצמי הוכר בפסיקה ככלי שניתן לעשות בו שימוש גם כאשר מדובר בחוב פסוק של המשיב. ברע"א 5169/93, דוד בלוך נ' דוד גילאור ואח, פ"ד מח(2), 608 נאמר מפי כב' השופט (כתוארו אז) ש. לוין:

"חלק מהדברים שכתבנו לעיל מתייחסים בעיקר למקרה בו ניתן צו של "עיקול עצמי", כשהמבקש חב למשיב סכום כסף והוא מבקש לעקלו בעיקול זמני להבטחת חובו הוא. לדעתי אין התוצאה משתנה גם כשחובו של המבקש למשיב הוא חוב פסוק: הרי לפי תקנה 360(א) אין בית המשפט נעתר לבקשת עיקול זולת אם יכול המבקש להצביע על קיומם של מסמך או ראיות מהימנות אחרות; ובגדר התקנה האמורה חזקה על בית המשפט שימנע שימוש לרעה בהליכים על ידי בקשת עיקול שאינה נאותה ואשר מטרתה אך להכשיל את ביצוע פסק הדין שניתן לטובת המשיב כנגד המבקש".

הפקדה בקופת בית המשפט כפי שהוריתי עליה בהחלטה מה-28.9.2004, אינה אלא תחליף לעיקול העצמי שהתבקש על ידי המשיבה, ומבחינתו של המבקש - הנתבע 2 בתביעה כאן -  יש לראות בה פתרון מועדף. 

בר"ע (ירושלים) 3272/97, מפעלי יצור והוצאה נ' נורדלנד, תק-מח 98(1), 2115), נידון מקרה דומה בנסיבותיו למקרה כאן.